(1910 - 3 באוקטובר 2005) כוריאוגרפית ישראלית, מייסדת להקת המחול "ענבל" ומחלוצות המחול בארץ. כלת פרס ישראל ב-1973.

שרה לוי-תנאי נולדה בירושלים להורים ממוצא תימני אשר עלו לארץ-ישראל בסוף המאה ה-19. היא התייתמה בגיל צעיר ונשלחה לבית היתומות בצפת, ולאחר מכן למוסד הילדים "שפיה", שם הכירה את התרבות המערבית. בתום שהותה במוסד נרשמה ללימודי גננות במכללת לוינסקי בתל אביב. לאחר לימודיה, עבדה כגננת בגן ילדים בשכונת שפירא בת"א. לשם עבודתה כגננת, חיברה והלחינה לוי-תנאי שירי ילדים ושירי משחק לילדים. רבים מחומרים אלו פורסמו על ידי מרכז הגננות כחוברת פדגוגית לגננות.

היא למדה משחק בסטודיו של צבי פרידלנד אך לא הצליחה להתקבל לאחד משני התיאטראות הממוסדים בתל אביב. "לא התקבלתי לתיאטרון הבימה ואף לא בתיאטרון האהל", סיפרה לימים. "הדבר הכאיב לי מאוד וחשתי כי נדחיתי רק בגלל היותי מזרחית בעלת מבטא מזרחי". היא נסעה בשנת 1938 ללונדון, שם ניסתה להתקבל כשחקנית והופיע כזמרת. היא שבה לארץ-ישראל לאחר כחצי שנה.

את צעדיה הראשונים במחול החלה ככותבת וכבמאית של טקסים ומסכתות עבור קיבוצים ומושבים. לצד כתיבה והלחנה של שירים למופעים, ביימה גם מחולות לטקסים אלו. בין מופעים אלו ניתן לציין את "שיר השירים" בקיבוץ רמת הכובש ואת "מגילת רות" (1947) ו"בראשית" (1950) בקיבוץ משמר השרון.

בשנת 1949 החלה לוי-תנאי לעבוד עם קבוצה של נערים ונערות בני העדה התימנית. המפגשים נערכו במבנה בית הספר "כרמל". הנערים התנסו בקבוצה במשחק, תנועה וכדומה. מתוך קבוצה זו צמח דור הרקדנים הראשון של להקת "ענבל", אשר מנה כשבעה נערים. הלהקה החלה לעבוד באופן מסודר בשנת 1950 וכונתה "הלהקה המזרחית של שרה לוי". הלהקה הופיעה במושבים, קיבוצים ובישובים אחרים בארגונו של המרכז לתרבות של ההסתדרות.

התגובות לעבודתה של לוי-תנאי הייתה מעורבת. רבים זילזלו בעבודתה וראו בה פולקלור מזרחי. עם זאת, נבחרה "ענבל" לייצג את ישראל בעולם. בשנים 1957-1959 יצאה הלהקה לסיבובי הופעות בצפון אמריקה ובאירופה.

לוי-תנאי הייתה המנהלת האומנותית של להקת "ענבל" במשך ארבעים שנה וזכתה עמה להצלחה רבה, הן בארץ והן בסיבובי ההופעות בעולם. היא כתבה יצירות מחול רבות המשלבות מוטיבים תנ"כיים, יהודיים-מסורתיים וחלוציים, כולל מוטיבים מעדות ישראל השונות ובראשן יהדות תימן. בין יצירותיה הידועות: "חתונה תימנית" ו"הבא לי גורל".

היא כתבה והלחינה שירים ויצירות מוזיקליות לריקודים, בייחוד נודע שירה "אל גינת אגוז". כתבה גם שירים לילדים כמו "ליצן קטן נחמד" ו"באנו חושך לגרש".