ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, מראשי תנועת העבודה. מתנדב בגדוד העברי, פעיל בתחום ההתיישבות. חבר הסוכנות היהודית, המנכ"ל הראשון של משרד הביטחון, ממייסדי חברות "ניר" ו"מקורות". מדינאי, מנהיג מפא"י ומפלגת העבודה 19691963- וראש ממשלה 1969-‎1963. נולד באוקראינה. עלה ארצה ב-1913 ועבד כפועל ושומר. היה ממייסדי דגניה ב'. בשנים 1948-‎1944 כיהן כמזכיר מועצת הפועלים בתל- אביב. כיהן כמנכ"ל משרד הביטחון תחת דוד בן-גוריון בזמן מלחמת העצמאות ובתפקידו זה אירגן את המשרד ועודד את פיתוח התעשיות הביטחוניות בישראל. היה חבר כנסת מ-1951 ועד מותו. כיהן כשר החקלאות והפיתוח בשנים 1952-‎1951 וכשר האוצר בשנים 19631952- והשפיע השפעה ניכרת על התפתחות הכלכלה בישראל. ב-1963 נבחר על-ידי בן-גוריון כיורשו לראשות הממשלה, אולם עד מהרה התייצב בן-גוריון נגדו והאשים אותו בטיפול כושל בענייני המדינה בכלל ובפרשת לבון בפרט. בשנת 1964 אישר אשכול את העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי לישראל, ובזאת החל את תהליך הפיוס עם תנועת החרות והעומד בראשה - מנחם בגין.