רב, יליד וילנה, ממבשרי הציונות, ממייסדי תנועת "חיבת ציון", מאבות הציונות הדתית, מיוזמי תנועת המזרחי, הקים את בני ציון - אחד הארגונים הראשונים של חיבת ציון ואת קבוצת חובבי ציון הראשונה בוורשה.
התבלט ביחסו המתון כלפי תנועת ההשכלה וסבר, כי יש צורך בשיתוף-פעולה עם המשכילים לטובת האומה.
נמשך לרעיון יישוב ארץ ישראל כבר לפני הפרעות "הסופות בנגב", הוכר כמנהיג של המחנה הדתי וזכה להנהיג את התנועה שהייתה בחיתוליה בשיתוף עם נציגי זרמים נוספים לאחר מות פינסקר. סייע באורח פעיל למושבות היהודיות בארץ ישראל. הוגה רעיון הקמת מושב חקלאים לדוגמא בארץ, היא מזכרת בתיה (עקרון).
בראשית שנת תשנ"ב החל לעלות רעיון העלאת עצמותיו לארץ, ולשם כך הובא הנושא בפני חה"כ רפי אלול, ראש המועצה המקומית מזכרת בתיה. מר אלול קיבל את הרעיון ועצמות של הרב מוהליבר הועלו ארצה ונטמנו בבית העלמין במזכרת בתיה בסמוך לקברות מייסדי המושבה בג' כסלו תשנ"ב במעמד גדולי תורה וברוב עם, ותוך חודשים ספורים הוקם "אוהל" חדש על גבי קברו במתכונת ה"אוהל" אשר היה קיים במקום קבורתו המקורי בביאליסטוק.
חיבר מאמרים וכתב ספרים בנושאים הלכתיים, אבל רוב חיבוריו אבדו ב-1906בפרעות ביאליסטוק. השרידים יצאו לאור בשם "חקרי הלכה ושו"ת".
קיבוץ גן שמואל נקרא על שמו.

במזכרת בתיה נפתח "מוזיאון הרב מוהליבר" השופך אור על פעילותו ותרומתו של הרב לתחיית הישוב העברי בארץ ישראל.

 (http://museum-mohaliver.org.il/)