המיילדת הראשונה של המושבה עקרון והאזור

  

חסיה מרגולין נולדה בעיירה טורץ בבלרוס, אמה באשה-פרידל הייתה המיילדת של העיירה.  

 

בבית החולים היהודי שבעיר ליקטרינוסלב הייתה חניכה-מתלמדת ולמדה לעסוק במיילדות.

 

בסוף 1902 עלתה לישראל עם בעלה ושבעת ילדיהם ובדרך נולד בנה השמיני.

המשפחה ממשיכה מיפו בדרכה ומגיעה ב-1903 למושבה עקרון היא מזכרת-בתיה.

 

לחסיה רחשו כבוד רב במושבה בשל תואר ה"מיילדת" ומקצועיותה הרבה ובשל מידותיה הטובות ותכונותיה הצנועות. היא ניהלה בביתה "הכנסת אורחים" היה זה חדר בצריף בו גרו אשר שימש כמלון חינם אין כסף לעוברי אורח. 


                                 

חסיה הייתה לבושה תמיד שמלה שחורה ארוכה ולמתניה קשורות בחל זוג מספריים אולי תזדמן לה לידה ולא ימצא במה לחתוך את חבל הטבור.

היא כונתה במושבה בשם בובה-חשה.

מספרת מילכה וולפסון לבית ארקין מותיקות עקרון :

"כולם במושבה אהבו את הבובה-חשה, היא הייתה המיילדת של אימא שלי בכל תריסר הלידות שלה, שלי ושל כל האחים והאחיות שלי."

 

כאשר הייתה בובה-חשה בת 66 היא חלתה בדלקת קרום המוח, ונפטרה בחול המועד סוכות בי"ז בתשרי תרצ"א  (9 לאוקטובר 1930) 

ונקברה בבית העלמין בנושבה.

 

בעיתון הארץ של אותם הימים התפרסמה כתבה שנשאה את הכותרת : "הסבתא של עקרון איננה".