פרויקטים לשימור
האתרים בהם פועלים התלמידים: בית העלמין, המשוריין, גן הברון, באר האנטיליה, בית משק הברון והמתחם ההיסטורי המשוחזר הצמוד למוזיאון.
קצינים ונגדים מח"א מגיעים ליום עבודה הכולל תעוד, שרטו, ניוד, הכרת המכונות, ניקוי וצביעה, כך שיוכלו לעמוד לתצוגה ולהדגמה בנפחיה המשוחזרת לכשתקום.
הרפתות הושכרו ליזמים פרטיים ופועלים תחת השם "שיראין", כבית קפה כשר, גלריה המציגה עבודות אמנות של תושבים וחדרי טיפול ארומותרפיים.
את המכונות ניתן יהיה להפעיל לשם הדגמה בפני המבקרים ונפח אומן יעבוד וימכור פריטים למזכרת.
בית לוין מהווה יחידה פינתית בקזרמה הצפונית, ובגלל שלא היה בשימוש שנים רבות, נותר בצורתו המקורית, הן בחוץ והן בפנים.
ניכרים בו חומרי הבניה המקוריים: אבן כורכר לקירות החיצוניים, "דבש" בתוך סרגלי עץ לקירות הפנימיים. הבית מכוסה בגג רעפי מרסי ועדיין צמודים לארגז הרוח האחורי: פחים מרובעים, אשר שימשו כשובך יונים.
רוחב החצר האחורית כרוחב יחידת המגורים והיא מסתיימת ברפת מאבני כורכר חשופות, בעלת חלונות משולשים אופייניים. עד השנים האחרונות, עוד עמדו בחצר מבני משק נוספים, כולל מבנה שירותים מעץ.
השטח הכולל הוא כ- 1.25 דונם.
במסגרת פרויקט 50 אתרי מורשת בשנת החמישים למדינה הקצתה הקק"ל תקציב לשימור והצלת המבנה. בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים והמועצה המקומית נעשו פעולות הנדסיות ומחקריות בכיוון זה.
הוגשו מספר רעיונות לשימוש במבנה, בחצר וברפת.
לכשתגובש הפרוגראמה הסופית יפורסם העדכון באתר.
מתווה לתוכנית אב לפיתוח התיירות במזכרת בתיה
2,660 דונם נרכשו מהכפר הערבי עקיר. המושבה נקראה בתחילת דרכה עקרון, ע"ש העיר הפלשתית הקדומה, אך כבר ב- 1887 שונה שמה למזכרת בתיה על שם אמו של הברון רוטשילד.
ברחוב הראשי המקורי נבנו 4 בתי מגורים טוריים בעלי שתי קומות - קזרמות, בית הפקידות (כיום מוזיאון המושבה ע"ש ערן שמיר) ובית הכנסת.
הרחוב נכלל בתכנית לשימור אתרים והאזור כולו מהווה נכס היסטורי בעל חשיבות לאומית.
מיקום המושבה במרכז הארץ, בין רחובות לגדרה בחבל יואב יהודה, סמוך לצירי תנועה ראשיים- ביניהם כביש 6.
תוכנית האב לפיתוח התיירות במזכרת בתיה היא חלק מרצף של תוכניות שימור ופיתוח תיירותי של מושבות הברון ברחבי הארץ, והיא נשענת על ניסיונן של תוכניות דומות אחרות.
עד היום טרם גובשה תוכנית תיירות מקיפה. פעולות שימור ופיתוח נעשו כתוצאה מיזמות מקומית, ובחלק מהמקרים בשל החלטות מוסדיות שהושפעו מלחצי יזמים.
מטרת תוכנית אב זו לתיירות באה ליצור מסגרת תכנונית בהיבט כלל יישובי, תוך בחינת הנושא בראיה רחבה ויצירת תשתית לפיתוח בר קימא.
ייבדק כושר הנשיאה התיירותי של הישוב.
הגדרת מאפייני פיתוח התיירות תוך שמירה על אופייה ההיסטורי הייחודי של המושבה.
בדיקת מצאי האתרים הקיים, בחינת אפשרויות שימור ושימוש באתרים.
בדיקת אפשרויות פיתוח התיירות מבלי לפגוע באיכות החיים של התושבים.
בדיקת תרומתה הצפויה, הכלכלית והחברתית, של התיירות למושבה.
מתן מענה ללחץ יזמי על ידי יצירת רציונל לטווח ארוך של כ 15 שנה.
בדיקת הזדמנויות וכיווני פיתוח אפשריים. הצעות למיצוי הפוטנציאל הטמון.
הצבעה על מקורות אפשריים למימון ביצוע התוכנית
ג. מרכיבי התוכנית
אזור השימור תוכניות זמ / 238 - זמ 244/4
בתים וחצרות איכרים בבעלות פרטית.
מבנים ושטחים ציבוריים.
מוקדי עניין פוטנציאליים שלא באזור השימור -
עסקים קטנים באוריינטציה תיירותית בבתים פרטיים
קרקעות פרטיות לתעשייה קלה
שטחים ומרחבים ציבוריים
מרחב כפרי פתוח ( בתהליך תכנוני ) מעבר לכביש 411
ג2 כיווני התפתחות -
אזור השימור -
עסקים קטנים של אמנות, אומנות, חוגים, מסעדות, בתי קפה ,חנויות וכד'
פעילות תיירותית של המועצה ( שימוש בנכסים ציבוריים ) תחת המותג המוזיאוני
מקומות מתאימים בישוב שלא באזור השימור -
עסקים קטנים באוריינטציה תיירותית בבתים פרטיים - אמנות, אומנות, חוגים ...
אדמות פרטיות לתעשייה קלה - מתאימות גם ליוזמות תיירותיות - מתקני שעשועים, מוזיאונים וכד'
תיירות מסיבית בקנ"מ בינוני וגדול יחסית בשטחים מעבר לכביש 411.
תיירות נופש כפרית.
הדגשת הייחוד המקומי.
הדגשת מורשת - התיישבות יהודית חקלאית.
חינוך - הקניית ערכים חלוציים, הסיפור ההיסטורי, התמודדות המייסדים.
שיפור חזות הבתים והסביבה תוך שמירה על איכות חיי התושבים.
פיתוח פעילות החיים המקומיים.
פיתוח והרחבתו של המוזיאון - תולדות המושבה מיסודה ועד ימינו.
פיתוח אתרי שימור נוספים.
פן כלכלי
יצירת מקורות תעסוקה לתושבי המקום.
עידוד יזמות פרטית למטרות עסקיות ומסחריות.
פיתוח יחסי גומלין תיירותיים עם ישובים סמוכים באזור.
פיתוח מתחם רוטשילד - מרחב ציבורי תיירותי.
שידרוג ערך הנכסים במושבה.
יצירת הכנסות לרשות המקומית.
ד2 מצב קיים - מנופים וחסמים
ערכי מורשת:
מספר גדול יחסית של אתרים משוקמים ומשוחזרים ברמת שימור טובה
מוזיאון פעיל
בעלות ציבורית על חלק גדול מאתרי השימור
מסלולי טיול קיימים ומתועדים
מיקום:
השתלבות בחבל יואב יהודה, יעד מתחזק לתיירות פנים
קרבה מיידית לשטחים פתוחים - אטרקטיביות לפיתוח תיירות כפרית
קרבה למרכזי הקניות בביל"ו
יתרונות עתידיים - חיבור לכביש 6 והקמת תחנת רכבת
נקודות חולשה:
קרבה גיאוגרפית לתל נוף - רעש מטוסים
פעילות מסחרית קיימת דלה בתחומים הרלוונטיים
מבנים שאינם משומרים, מרכז מושבה לא הומוגני מבחינת חזות שימור
חוסר משאבים לפיתוח במועצה המקומית
ד3 הזדמנויות וסכנות
יצירת מתחם שימור הומוגני בתפישה כוללת
פיתוח המוזיאון והבטחת פעילותו העתידית
אפשרות ליצירת מרכז משיכה אזורי כפרי מעבר לכביש 411
עצירת השתלטות עסקים פיראטית בשטחים שמעבר לכביש 411
התפתחות מקבילה וסינרגטית של תחומים כלכליים מקומיים, ישירים ומשיקים
יצירת משרות והזדמנויות לתעסוקה מקומיות
יצירת תשתית להקמת עסקים קטנים בבעלות מקומית
יצירת מקורות הכנסה למועצה המקומית
סכנות:
הכנסת פעילות מסחרית בשבת לתוך המושבה
החמרת בעיות תחבורתיות קיימות - ויצירת חדשות
הקמת עסקים לא מאושרים באזורי מגורים
ד4 הגדרת כושר הנשיאה של מזכרת בתיה לפעילות תיירותית
ניתן להבחין בשתי רמות "יכולת הכלה" של אוכלוסייה תיירותית במזכרת בתיה -
אזור השימור וכלל היישוב, שמתאפיין בצפיפות מגורים ומצוקת חנייה, מסוגל לקלוט כשיגרה אוכלוסיית תיירות מצומצמת יחסית.
מספר מקומות חניה מוסדרים במגרשי חניה כ- 150 X 4 נפשות בתחלופה של 4 פעמים ביום סה"כ 2400.
בתוך מתחם זה ניתן בתקופות זמן קצובות ליזום אירועים המוניים יותר.
אזור תעשייה קלה והמרחב שמעבר לכביש 411 יכול להכיל תיירות המונית.
ה. ביצוע התוכנית
ה1 יצירת תשתית לפעילות עסקית מוכוונת תיירות
פיתוח הרחוב הראשי רח' רוטשילד ושלוחות לתוך המתחם חייב להתבצע כשלב ראשון, כשלד לפיתוח כולו וגם מתוך מטרה לשמש כהשראה ומודל לתושבים ויזמי עסקים תיירותיים.
אדריכל גובי קרטס, הוא וצוותו ידרשו להיכנס לחצרות הבתים על מנת לתעד ולבחון את הפוטנציאל לאסוף חומר רקע,תוכניות מהעבר על מנת להכין תיק לכל חלקה. תיק זה יקצר הליכים להוצאת היתר בניה, יצביע על אפשרויות פיתוח המבנים והחצרות.
יצירת מסגרת פיקוח קפדנית על ביצוע השימור.
השלמת תוכנית תחבורה וחנייה.
אפיון והכנת תשתית גראפית - תדמיתית
הגדרת האזורים בעלי הפוטנציאל לפיתוח תיירותי - הכנת מפה.
הכנת תשקיף לציבור וליזמים פוטנציאלים של כל תכניות בנין ערים הרלוונטיות לאזורים לפיתוח תיירות.
תשתית כלכלית - מסגרת סיוע כספי, ניהולי וייעוצי לתושבים ויזמים, בשיתוף פעולה עם המועצה המקומית ( חברה כלכלית, עמותת תיירות, מט"י ... )
ה2 פעולות לביצוע
פיתוח והכוונת פעולות השימור- תוכנית אדריכלית מיפוי הרחוב הראשי
אדריכל גובי קרטיס
מועצה לשימור אתרים
איתור והגדרות פיסיות של מוקדי עניין, ומסלולי סיור בתוך הישוב ובסביבתו הקרובה
שיקום רחוב רוטשילד והפיכתו לרחוב בעל אופי תיירותי, לאורך הרחוב ובסביבתו 16
מוקדי תיירות היסטוריים , המוזיאון - בית הפקידות, בית הכנסת, בית הספר, מגדלי
המים, הקזרמות, בית הכנסת הראשון, בית המרקחת - המרפאה, הנפחייה, טחנת הקמח,
בית משק הברון, הבריכה, גן הברון, בית העלמין, רח' נתיב השיירות.
תכניות קיימות ועתידיות ידועות ( טיילת, פארקים וכד' )
תחזית שטחים נדרשים
איתור שטחים לפרויקטים מוצעים.
בדיקת נקודות השקה, תמיכה וחיכוך עם מרכיבי תכנון בתחומים אחרים, ברמה המקומית
תחנת הרכבת, תוכנית תחבורתית, תכניות פיתוח עירוניות, תכנון אזורי עסקים ותעשיה, איתור עסקים / פעילות " אנטי תיירותיים " ( מחסן חומרי בניין בכניסה ליישוב )
בדיקת נקודות השקה, תמיכה וחיכוך עם מרכיבי תכנון בתחומים אחרים, ברמה האזורית
מועצות מקומיות שכנות / גובלות, כביש ,6 בילו סנטר, גדרה, חבל יואב יהודה, תחבורה, בסיס תל-נוף.
ה3 גופים משתתפים
ועדת היגוי - מתווה של מדיניות פיתוח התיירות במזכרת בתיה, הרכב של ועדת תושבים,
אנשי מקצוע מהמועצה המקומית, נציגי הנהלת המועצה, נציג המועצה לשימור אתרים, אדריכל תכנון מלווה,
המועצה המקומית מזכרת בתיה - הגוף הציבורי המאשר את תוכנית האב כמדיניות מחייבת, וכבסיס לאישור תוכניות מפורטות מתאריות.
אדריכל גובי קרטיס - אדריכל מלווה ברחוב רוטשילד רח' לשימור.
מועצה לשימור אתרים -
עמותת התיירות יואב יהודה - פעילויות משותפות ,שיווק, אירועים.
הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה - בפנייה תוצג תוכנית האב לתיירות.
פרוגרמטור תיירותי- בניית פרוגראמות תיירותיות, פיתוח פוטנציאל תיירותי.
שמות חברי הועדה
אירית שליסל - יו"ר - צוות מצומצם
רני כספין -צוות מצומצם
עודד שיין -צוות מצומצם
בתיה דויטש - צוות מצומצם
דפנה שמשוני
רוני ברטור
רחל בוירסקי
אלון טל
רונית ואבי דומב
ירח צור
שטיינברג דורון
נח חולב
