(Martha Graham)‏ (11 במאי 1894 - 1 באפריל 1991), רקדנית וכוריאוגרפית אמריקנית, נחשבת לאחת הדמויות החלוציות החשובות.

גרהם נולדה בפיטסבורג, פנסילבניה ועברה לקליפורניה בגיל 14.

רק בגיל 22, בשנת 1916, החליטה לממש את עניינה במחול באופן מקצועי ונרשמה לבית הספר למחול בלוס אנג'לס. בשנת 1925 הפכה מדריכת מחול בניו יורק.

גרהם יסדה בשנת 1926 להקת מחול משלה - "the Martha Graham Dance Company".
סגנון התנועה המיוחד לה - המזוהה בעיקרון עם עקרון הכיווץ וההרפיה - ועולם הדימויים המשויך לסגנון זה, שיקפו את האמנות המודרנית של אותן שנים.

בשנת 1932 במכללת בנינגטון, יסדה גרהם לראשונה בעולם את התואר הראשון במחול (bachelor of arts degree in dance). בשנת 1951 הייתה בין המייסדים של מחלקת המחול בבית הספר "ג'וליארד".

ב-1936 חיברה את יצירתה החשובה "Chronicle", אשר סימנה את תחילתה של תקופה חדשה באמנות במחול בת-זמננו. המחול טיפל בנושאים רציניים והביאם לקדמת הבמה תוך הגשתם באופן דרמטי.

חיי הריקוד של גרהם דעכו אט אט במהלך שנות החמישים. בשנת 1927, נוסד "מרכז מרתה גרהם למחול בן זמננו". אחת מתלמידותיה הייתה הברונית בת שבע דה רוטשילד, שאתה פיתחה קשרי ידידות קרובים. כשרוטשילד עברה לישראל ויסדה את להקת המחול "בת שבע" (1965), גרהם הייתה למנהלת הראשונה של הלהקה, הכשירה את הדור הראשון של הרקדנים בה, וחיברה יצירות עבורה.

הופעת המחול האחרונה שלה התקיימה בסוף שנות הששים ומאותה הופעה ואילך התמקדה גרהם בכוריאוגרפיה. אחדים מהמבקרים טוענים כי אף על פי שיש תיעוד מועט ביותר של ביצועיה כרקדנית, אלה אף יותר ראויים לציון מיצירותיה הכוריאוגרפיות. מרתה גרהם המשיכה בעבודתה עד למותה בשנת  מדלקת ריאות, בגיל 96.

בשנת 1976 הוענקה לגרהם מדליית החירות הנשיאותית על ידי נשיא ארצות הברית ג'רלד פורד.

בשנת 1998, המגזין "טיים", הכתיר את מרתה גרהם בתואר "רקדנית המאה" וכאחת האנשים החשובים ביותר במאה העשרים.