הנרייטה סולד (Henrietta Szold)‏ 21 בדצמבר 1860 – 13 בפברואר 1945), מחנכת, עובדת סוציאלית, סופרת ופעילה ציונית, שחיה בארצות הברית ולאחר מכן בארץ ישראל, הייתה ממייסדות ארגון הנשים הציוניות "הדסה" ועמדה בראש ארגון "עליית הנוער".

סולד נולדה בעיר בולטימור בארצות הברית והייתה האישה הראשונה שלמדה בבית המדרש לרבנים קונסרבטיביים בניו יורק, אך לא הוסמכה לרבנות. לאחר פרעות תרמ"א ("סופות בנגב") נרתמה לפעולות סעד וסיוע למהגרים היהודים שהגיעו מרוסיה לארצות הברית. לצד פעילותה הציבורית עסקה בכתיבת שירה ופרוזה, תרגום ועריכה והייתה לעורכת הראשית של ההוצאה לאור היהודית הראשונה בארצות הברית, Jewish Publication Society of America. בשנת 1897 הצטרפה לתנועה הציונית.

ב־1909 הגיעה סולד לראשונה לארץ ישראל. סולד הגיעה לביקור יחד עם אמה, והשתיים הזדעזעו מהתנאים הקשים במקום, ומהעוני והזוהמה. ביקור זה הביא את סולד להקים ב־1912 את הסתדרות הנשים הציונית בארצות הברית הדסה, ארגון שנועד לסייע ליישוב היהודי ולמפעל הציוני בא"י. סולד שימשה כנשיאת הארגון.

ב־1920 עלתה לא"י כדי לרכז את מחלקת החינוך והבריאות בהנהלה הציונית. היא הקימה את בית הספר הראשון לאחיות בארץ ומרפאות ציבוריות של "הדסה" הוקמו בכל רחבי הארץ ויצרו את התשתית למערכת הרפואית בישראל. היא הייתה יושבת הראש של הסתדרות הנשים העבריות.

ב־1931 נבחרה לאספת הנבחרים השלישית מטעם רשימת "התאחדות נשים לשווי זכויות והסתדרות נשים עבריות" ושמשה כראש השירות לעבודה סוציאלית בהנהלת הוועד הלאומי. לאחר שהסוכנות היהודית אישרה את רעיון "עליית הנוער" שהגתה רחה פריאר. כשעלו הנאצים לשלטון, התמנתה סולד לעמוד בראש מפעל זה ושימשה בתפקיד עד יום מותה, מה שהקנה לה את הכינוי "אם עליית הנוער". מתוקף תפקידה זה הייתה אחראית על קליטת ילדי טהרן בארץ והכוונתם למסגרות.

על שם הנרייטה סולד קרויים קיבוץ כפר סאלד ו"גבעת האם" שמצפון לו, מכון סאלד למחקר במדעי ההתנהגות, כפר הנוער רמת הדסה סאלד, ביה"ס התיכון ויצ"ו לאומנויות בחיפה נקרא על שמה עד שנסגר, ורחובות בכמה ערים בישראל.

בישראל מצוין "יום האם" ביום ל' בשבט – תאריך מותה של הנרייטה סולד, כאות הוקרה על היותה "אם" לבני הנוער היהודיים בהם טיפלה.

הנרייטה סולד