דנקן נולדה בשם דורה אנג'לה דנקן, בקליפורניה למשפחה ענייה. אימה הייתה מוזיקאית וכך איזדורה זכתה לחינוך תרבותי. כאשר הייתה ילדה קטנה למדה בלט ועמדה על נעלי הפוינט, אולם החליטה במהרה שזה מכוער ולא טבעי ושלרקדן יש צורך בקשר ישיר עם הרצפה.

סגנונה של דנקן ידוע כנקודת מפנה בתולדות המחול המודרני, בשל ניגודו למחול הקלאסי. היא הצליחה לשחרר את עצמה מהתפיסות שהרקדן הקלאסי הכיר עד אז, כמו השמלות הנוקשות שבמקומן לבשה טוניקות בד ומן הנעליים כאשר רקדה יחפה, וכן מתחושת חוסר המשקל כאשר בריקודיה התייחסה למשקל. כאישה הפועלת בדרך האקספרסיוניסטית, היא טענה שהציר המרכזי של התנועה הוא החופש של היוצרת. כלומר על המחול להיות דרך של הרקדן לביטוי אישי פנימי ולא חיצוני, ומשום כך הייתה הכוריאוגרפית של עצמה. דנקן טענה שצריך לחזור למקור הדתי של המחול – הפולחנים, ולא לחקות את המחול היווני למרות ההשפעה שלו עליהם. איזדורה לקחה אמת פנימית והפכה אותה לחיצונית כזו שהקהל יוכל לזהות ולהזדהות.

משום שחיה את רוב שנותיה באירופה (לונדון, איטליה,צרפת, רוסיה וגרמניה), היא הושפעה מהמנטאליות האירופאית ופנתה לכיוון פירוש החלומות וההתבוננות פנימה.

דנקן נהרגה בשנת 1927 בתאונה (הצעיף שלה נלכד בגלגלי מכוניתה הנוסעת).

איזדורה דנקן